מהו S&P400 ומדוע המשקיעים הישראלים נוהרים להשקעות חו”ל? מארחים את עומר דגני ויונתן נשיא מבית ההשקעות ילין לפידות

אינווסטור 360 לייב

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד

עומר דגני ויונתן נשיא מבית ההשקעות ילין לפידות מתארים את השינויים הדרמטיים שעבר תחום ההשקעות בישראל בשנים האחרונות, ונותנים כמה טיפים חשובים לעת חסרת הוודאות הזאת.

המשקיע הישראלי עבר בשנים האחרונות תהפוכות משמעותיות. הוא בוגר יותר, מתוחכם יותר, יודע שיש לו יותר ויותר אפשרויות ומכשירים, חשוף הרבה יותר למניות, והחשוב מכול – הוא פיתח אורך רוח, בשונה מהתזזית שאפיינה אותו בעבר. ועדיין, הפרדוקס האנושי ניכר היטב בעליות ובירידות בשוק ההון – כאשר הרגש מוביל רבים למכור בזול ולקנות ביוקר.

אירחנו בוובינר השבועי שלנו שניים מבכירי בית ההשקעות ילין לפידות – הסמנכ”ל עומר דגני ומנהל תחום השקעות חו”ל, יונתן נשיא. מפרספקטיבה של 18 שנה בילין לפידות, ויותר מכך בתעשייה, דגני נזכר כי בתחילת הדרך, בעקבות רפורמת בכר, ניהל בית ההשקעות סביב מיליארד שקלים. כיום אנחנו מדברים על 125 מיליארד – צמיחה שללא ספק מדברת בעד עצמה, עם דחיפה משמעותית של הורדות הריבית בשעתן. עם השנים פחת מספר הגופים, כאשר לגוף פיננסי קטן כמעט בלתי אפשרי להתחרות במחלקות האנליזה, השיווק והשירות של הגדולים. ביקשנו מדגני מספר טיפים. לאור ניסיונו עם משקיעים רבים, שבוחרים במסלולים שלא מתאימים להם ופשוט לא עומדים בעומס, הוא הזכיר בראש ובראשונה את חשיבות ההתאמה האישית של המסלול והבית. מוסד פיננסי טוב הוא כזה שמתנהל בשקיפות וללא ניגודי עניינים, שניתן לראות כיצד תפקד בעליות ובירידות, ושמציג תשואות יפות בשנים האחרונות. ילין לפידות, הדגיש דגני, הוביל ב-23′ את התשואות עם 12%, 2.5% מעל הממוצע, וממוקם גבוה אף ב-24′. טיפ קונקרטי יותר הוא משמעת הן בירידות, שנוהגות להזין את עצמן, והן בעליות שמפתות אותנו להגדיל דווקא כשיקר. כלל אצבע שמזכיר דגני: להגדיל בהדרגה את הרכיב המנייתי ככל שהשוק יורד (מובן שזה רק כלל אצבע – אין לראות בכך תחליף לייעוץ פרטני, וגם לא כל משקיע יוכל לעמוד בכל ירידה ברגע נתון). טיפ חשוב נוסף נוגע לניצול יתרונות המס. כך לדוגמה, בתיק השקעות, אם עשינו 10% תשואה, נשלם 2.5% למס הכנסה (ואולי גם מס יסף), 0.5% בגין קנייה/מכירה/דמי משמרת לבנק ועוד 1% לבית ההשקעות – כלומר, נישאר עם תשואה נטו של 6%. לעומת זאת, בקרן השתלמות אין מס הכנסה ועלויות לבנק, ונישאר עם 9% נטו – 50% יותר מאשר בתרחיש הקודם. לעצמאיים כדאי גם להכיר את האופציה של קרן השתלמות מעל התקרה, שאומנם חייבת במס (על החלק שמעל) אך הוא נדחה למועד המשיכה, ללא עלויות בנקאיות, ועם אפשרות להחליף מסלולים ומנהלים ללא עלות. רפורמת האשכולות וסקטורים מענייניםהאורחים הציגו בפנינו את הרפורמה הנוכחית, החותרת לשקיפות רבה יותר וליכולת השפעה גדולה יותר מצד המתכננים הפיננסיים. מלבד קרן השתלמות במסלול הכללי וקופות גמל במסלולים תלויי גיל, שנותרו בעינם, הרפורמה מחלקת את מסלולי ההשקעה לאשכולות: האשכול המוכר לנו כיום; אשכול המשלב דמי הצלחה וניהול בדומה לקרן גידור; אשכול ללא השקעות לא-סחירות, המאפשר הפחתה בהוצאות הניהול; ואשכול מדדים שמאפשר רכישה של S&P 500 או שילוב מדדים. בילין לפידות יצרו מסלול שדומה לכללי וכמעט כולו מט”חי וללא זיקה לישראל: 45% מניות חו”ל דרך מדדים (57% S&P 500, 17% נאסד”ק, 17% אירופה והיתר שווקים מתעוררים) ו-55% אג”ח חו”ל דרך מדדים. למי שמעוניין להסיט כספים לחו”ל, קופת גמל מהסוג הזה היא דרך יעילה ובמינימום עלויות. למה בכל זאת מבקשים יותר ויותר ישראלים להעביר כספים לבנקים זרים? יונתן נשיא הסביר שרבים רואים בכך פוליסת ביטוח נוספת, עם טריגר משמעותי של המלחמה ועוד קודם לכן הרפורמה המשפטית. בית ההשקעות לא מעודד את המעבר, וישמח לנהל את ההשקעות הדולריות בחו”ל דרך בנקים ישראליים, אך הדבר בהחלט אפשרי. במסגרת פעילות החו”ל של ילין לפידות מנוהלים כמיליארד וחצי דולר, ומחצית הסכום מוחזקת במוסדות פיננסיים זרים – לעומת פחות מרבע לפני שנתיים. סקטורים מעניינים שנשיא מצביע עליהם בעת הזאת בשוק המניות האמריקאי: פיננסים, נדל”ן (חברות ה-REIT שקפצו) ושירותי הבריאות שהיו בהאטה – בדגש על חברות Small-cap (מדד ראסל), עם פטנטים רבים שעומדים לפוג, או לפחות Mid-cap (S&P 400 – אלו שלאחר מאה הראשונות בתוך המדד השלם) שעדיין מאפשרות ליהנות ממכפילים נמוכים יחסית. אשר לאג”ח, אומנם, תשואות ה-5% שהיו באוקטובר כבר מאחורינו, והספּרדים אינם גדולים במיוחד, אך עדיין – 3.65% זה לא מעט בפרספקטיבה ארוכה יותר של 15-10 שנים לאחור (ב-2020 האג”ח נסחר בתשואה שלילית, כך שלא הייתה אפשרות אפילו לשמור על ערך הכסף מפני האינפלציה). לא רע לקבע תשואה של 5.5-5% ל-5-4 שנים קדימה, וכך, במקרה הגרוע, להבטיח תשואה ריאלית של 1.8-1.5%. בסוף, הריבית מתקתקת ומצטברת, ואג”ח כזה מקנה יציבות לתיק (ניתן גם ללכת על אג”ח מובטח, עם שעבוד נכסי החברה, או על אג”ח בכיר, Senior, שאין בו שעבוד אך הוא הראשון בתור). ניצלנו את השיחה לדיון על הכלכלה הישראלית בראי המשקיעים, כשיש המאמינים שהשוק המקומי הוא זול מאוד כעת ולכן מהווה הזדמנות, ולעומתם – מי שסבורים כי לא בכדי הוא זול, והסיכונים כאן רבים מדי. כך או כך, המכפילים בישראל הם מהנמוכים בכלכלה המערבית. בית ההשקעות ילין לפידות נמצא במניות בעיקר בחשיפה לחו”ל, אך באג”ח בעיקר בישראל (35-25% בחו”ל, שזה עדיין גבוה היסטורית ועמד בעבר על 10% בלבד). באי ודאות האופיינית למלחמה, שכרגע עלויותיה מוערכות ב-250 מיליארד שקל ואין לדעת כיצד ומתי תסתיים, בכירי בית ההשקעות מציינים כי הדבר החשוב הוא ניהול סיכונים, פיזור נכון ואנשי מקצוע טובים.