הילד שרצה תוף- סיפור מקוריאה- פרק 33

נילי ספרי לי סיפור מהכדור

הילד שרצה תוף

https://www.saprili.com/מועדון-המאזינים-של-נילי-ספרי-לי

ו… הפעם אני מזמינה אתכם לקוריאה הדרומית,

חצי אי הנמצא במזרח הרחוק בין סין ליפן.

שם נפגוש את קוואנג, ילד שאוהב מאוד ליצור מקצבים ולתופף.

אבל, כמה חבל!!! לקוואנג אין תוף.

האם רצונו של קוואנג לקבל תוף יתמלא?!

בואו נאזין ונפליג ביחד בים הדמיון.

סיפור שירה וקולות- נילי גפנן

הקלטה עריכת סאונד מוזיקה ואפקטים- רן גרסון

בימוי ועריכה לשונית- אוקי שפרן

צילום- קארו ברקן אפטר

https://www.saprili.com/מועדון-המאזינים-של-נילי-ספרי-לי

שלום מאזינות ומאזינים! כאן נילי ספרי לי.

אם אתם אוהבים סיפורים, הגעתם בְּדִיּוּק למקום הנכון.

בְּכָל פַּעַם אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מִמָּקוֹם אַחֵר עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ.

הפעם אספר לכם סיפור עם, מקוריאה הדרומית. מדינה הנמצאת, במזרח הרחוק.

שם הסיפור- הילד שרצה תוף

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בְּקוֹרֵיאָה, יֶלֶד וּשְׁמוֹ קָוָואנְג.

קָווָאנְג אָהַב לְתוֹפֵף. לְהַקִּישׁ בְּקֶצֶב עַל כָּל דָּבָר..

הוּא הָיָה מְתוֹפֵף באֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִים, מְתוֹפֵף עם בְּהוֹנוֹת הָרַגְלַיִם. הוּא הָיָה מַקִּישׁ בַּלָּשׁוֹן.(לְהַקִּישׁ שְׁלוֹשָׁה) קָוָואנְג פָּשׁוּט אָהַב קצב. טַח טוּחַ טוּחַ טַח טַח

בֹּקֶר אֶחָד קָוָואנְג וְאִמָּא שֶׁלּוֹ סוּ אָן סִייְּמוּ לִקְטֹוף אֶת כָּל יְבוּל הַצְּנוֹנִיּוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה שֶׁלָּהֶם. אִמָּא סוּ אָן הִתְכּוֹנְנָה לָצֵאת לַכְּפָר אל שׁוּק הָאִיכָּרִים, כְּדֵי לִמְכֹּר אֶת הַצְּנוֹנִיּוֹת. לִפְנֵי שֶׁיָּצְאָה לַדֶּרֶךְ הִיא אָמְרָה לִקְווֹאַנְג- "בְּנִי היָקָר. אִם אַרְוִויחַ הַפַּעַם מַסְפִּיק כֶּסֶף מִמְּכִירַת הַצְּנוֹנִיּוֹת אוּכַל לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ קָטָן בִּשְׁבִילְךָ. מָה הָיִיתָ רוֹצֶה בֶּן יָקָר?"

עָנָה קְוַונְג- "מָה הָיִיתִי רוֹצָה?! הָיִיתִי רוֹצֶה תֹּוף! כֵּן. תֹּוף, זֶה מָה שֶׁאֲנִי רוֹצָה!"

"טוֹב. אֲנִי מְקַווה שֶׁאוּכַל לִקְנוֹת לְךָ תֹּוף, בֶּן יָקָר. לְהִתְרָאוֹת!

ו...אִמָּא שֶׁל קָוָואנְג יצאה לדרך, הִגִּיעָה לַכְּפָר וּמָכְרָה את הצנוניות בַּשּׁוּק. הָיָה לָהּ יוֹם מֻצְלָח. סו אן, מָכְרָה אֶת כּ----ל הַצְּנוֹנִיּוֹת. אֲבָל לַמְרוֹת זֹאת, אַחֲרֵי שֶׁקָּנְתָה מִצְרָכִים וּמָזוֹן נוֹתְרוּ לָהּ רַק כַּמָּה מַטְבְּעוֹת, שלֹא הִסְפִּיקו כְּדֵי לִקְנוֹת תֹּוף. הִיא הִצְטַעֲרָה מְאוֹד שלא תוכל לשמח את קוואנג בתוף חדש. והֵחֵלָּה לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה הַבַּיְתָה. בְּעוֹדָהּ הוֹלֶכֶת רָאֲתָה שְׁנֵי מַקְלוֹת, מֻנָּחִים עַל הַשְּׁבִיל. מַקְלוֹת יפים מְגֻלָּפִים היטב. הָיוּ אֵלֶּה, מַקְלוֹת הַקָּשָׁה. "נִפְלָא!" הִיא חָשְׁבָה. "המַּקְלוֹת יְכוֹלִים לִהְיוֹת מְצֻיָּנִים ליֶּלֶד הַקצב שֶׁלִּי. הוּא יָכוֹל לְתוֹפֵף בהם מִקְצָבִים נִפְלָאִים". סוּ אָן הֵרִימָה אֶת הַמַּקְלוֹת וְהמשיכה בדרכה הביתה.

כְּשֶׁקְּווֹאַנְג שָׁמַע אֶת צַעֲדֵי אִימּוֹ הוּא הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ בְּתִקְוָה. אֲבָל כְּבָר מרחוק הוּא רָאָה שֶׁאֵין בְּיָדֶיהָ תֹּוף. "בְּרוּכָה הֲשָׁבָה אִמָּא"! אָמַר קָוָואנְג. אֵין תֹּוף, נכון?!" (רווח) "מִצְטַעֶרֶת בֵּן, מִצְטַעֶרֶת מְאוֹד. לַמְרוֹת שֶׁמָּכַרְתִּי אֶת כָּל הַצְּנוֹנִיּוֹת לֹא הָיָה לִי מַסְפִּיק כֶּסֶף לקנות לך תֹּוף. אֲבָל מָצָאתִי משהו בַּדֶּרֶךְ. יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁזֶּה ישׂמח אוֹתְךָ מְאוֹד!" וְאִמָּא שֶׁל קָוָואנְג הושיטה לוֹ אֶת המַקְלוֹת.

קָוָואנְג לקח את המַקְלוֹת, וְהֵחֵל לְהַקִּישׁ אִתָּם זֶה בָּזֶה. הוּא יָצַר מִקְצָבִים נִפְלָאִים. (להשמיע מקצבים) מִקְצָבִים חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא יָצַר עַד כֹּה. זֶה הָיָה כָּל כָּךְ מַקְפִּיץ, שֶׁהִתְחַשֵּׁק לוֹ לִרְקֹד. אָז הוּא רָקַד, הִקִּישׁ וְשַׂר, שַׂר, הִקִּישׁ וְרָקַד.

לא עברו ימים רבים, ו... כֻּכֻּכֻּכֻּלָּם בַּסְּבִיבָה, יָדְעוּ שֶׁלַּיֶּלֶד קְוַואנְג יֵשׁ מַקְלוֹת הַקָּשָׁה. כִּי הוּא הִסְתּוֹבֵב אִתָּם וְנָשָׂא אוֹתָם לְכָל מָקוֹם. וְכָל הַזְּמַן הִקִּישׁ, הִקִּישׁ, וְהִקִּישׁ, והרקיד את כולם.

יוֹם אֶחָד הָלַךְ קָוָואנְג בַּדֶּרֶךְ לכְפַר כְּשֶׁמַּקְלוֹת הַהַקָּשָׁה, כְּמוֹ תָּמִיד, בְּיָדָיו. בַּדֶּרֶךְ הוּא רָאָה דּוּכָנִים רַבִּים שֶׁמָּכְרוּ מַאֲכָלִים, מַמְתַּקִּים, מַשְׁקָאוֹת.

בּדוּכַן הָרִאשׁוֹן, שלְיָדוֹ עָבַר, עמְדָּה אִישָּׁה שֶׁניסתה להכין לחמניות בּאן. מה זה לחמניות באן?! אתם בוודאי שואלים. לחמניות באן הן לחמניות מאודות, רכות מאוד, שאוכלים בקוריאה. יש להן בצק קל ואוורירי. הָאִישָּׁה נִרְאֲתָה מֻדְאֶגֶת מְאוֹד. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת קָוָואנְג הִיא אָמְרָה- "אוֹי זֶה נוֹרָא! אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהַדְלִיק אֶת הָאֵשׁ וּלְהָכִין אֶת לַחְמָנִיּוֹת הֲבָאָן. כַּנִּרְאֶה כָּל הָעֵצִים שֶׁהֵבֵאתִי, ספוגים במים".

"אָה"!!! חִייֵּךְ קָוָואנְג וְאָמַר- "אֵיזֶה מַזָּל! אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לך! תִּרְאִי אֶת המַקְלוֹת שֶׁלִּי. אֶתֵּן לְךָ אוֹתָם ותוּכְלִי לְהַדְלִיק אֶת הָאֵשׁ".

"קָוָואנְג יָקָר. לֹא יִתָּכֵן! אֵלּה מַקְלוֹת הַקצב שֶׁלְּךָ. אֲנִי לֹא אוּכַל לָקַחַת מִמְּךָ אֶת הַקֶּצֶב שֶׁלְּךָ!"

שִׁיר-

קְחִי אוֹתָם בְּבַקָּשָׁה, קְחִי בְּעֹנֶג רַב

אַתְּ זְקוּקָה לָהֶם יוֹתֵר, זְקוּקָה לָהֶם עַכְשָׁיו.

"אַתָּה בָּטוּחַ קָוָואנְג?"

"בֶּטַח שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ!!!"

לָקְחָה הָאִישָּׁה אֶת הַמַּקְלוֹת, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר, הִצְלִיחָה לְהַדְלִיק אֵשׁ ולהכין את לַחְמָנִיּוֹת הֲבָאָן. קָוָואנְג כְּבָר כמעט נִפְרָד מִמֶּנָּה לְשָׁלוֹם וְהִתְחִיל לָלֶכֶת, אֲבָל הָאִישָּׁה קָרְאָה לוֹ לַעֲצֹר וְנתנה לוֹ לַחְמָנִיַּת בּאן חַמָּה וּטְעִימָה לַדֶּרֶךְ.

הִמְשִׁיךְ קָוָואנְג בְּדַרְכּוֹ לַכְּפָר. כעת לא היו לו מקלות. אז הוּא יצר מקצב עם הלחמנייה. העיף את הלחמנייה באוויר ותפס, העיף ותפס, לפי הקצב-

צ'וּ, צ'וּ, צ'וּצ'ו צ'וּ......

כָּךְ הָלַךְ עַד שֶׁלְּפֶתַע שָׁמַע קול בכי. כשהתקרב ראה שזו ילדה קטנה, והיא בוכה. זוֹ הייתה ביתה שֶׁל הַקַּדָּרִית. הַקַּדָּרִית שיוֹצֶרֶת כֵּלִים מֵחֵמָר.

הוּא שָׁמַע אֶת הָאִמָּא אוֹמֶרֶת לְבִתָּהּ- "אוֹ! אֲנִי מִצְטַעֶרֶת, אֲנִי מִצְטַעֶרֶת שֶׁלֹּא הָיָה לִי מַסְפִּיק אֹכֶל לָתֵת לְךָ הַבֹּקֶר!"

וְלַקְּוַואנְג הִיא אָמְרָה- "הִיא בּוֹכָה כִּי הִיא עֲדַיִן רְעֵבָה".

"אָה!!!" קָוָואנְג אָמַר. "יֵשׁ לִי לַחְמָנִיַּת בּאן חמה וטעימה! אַתְּ רוֹצָה אותה?"

אֲבָל הַלַּחְמָנִייָּה הַזּוֹ שֶׁלְּךָ! אמרה הקדרית.

שִׁיר-

קְחִי אוֹתָהּ בְּבַקָּשָׁה, קְחִי בְּעֹנֶג רַב

אַתְּ זְקוּקָה לָבאן יותר, זְקוּקָה יותר עַכְשָׁיו.

"אַתָּה בָּטוּחַ קָוָואנְג?"

"בֶּטַח שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ!!!"

הַיַּלְדָּה הָרְעֵבָה קִבְּלָה אֶת הַלַּחְמָנִייָּה וְזָלְלָה אוֹתָהּ בְּתֵאָבוֹן רַב. אִמָּא שֶׁלָּהּ הַקַּדָּרִית אָמְרָה לִקְווַאנְג- "תודה רבה! חַכֵּה! לִפְנֵי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ, אֲנִי רוֹצה לָתֵת לְךָ במתנה, אֶחָד מִכְּלֵי הַחֵמָר שֶׁאֲנִי יוֹצֶרֶת. אֶתֵּן לְךָ סִיר גָּדוֹל!"

קָוָואנְג הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וּבְיָדָיו הסיר. כדאי לדעת שֶׁאם מקישים על סִּיר חֵימָר הוא יָכוֹל לְהַשְׁמִיעַ קצב נֶהֱדָר-

טוֹם, טוֹטוֹם, טוֹם, טוֹם, טוֹטוֹם...

הוּא תּוֹפֵף וְשַׂר, תּוֹפֵף וְשַׂר כָּל הַדֶּרֶךְ לְאֹרֶךְ הַנָּהָר, עַד שֶׁלְּפֶתַע שׁוּב נֶעֱצַר. הוּא שָׁמַע מישהו נאנח. אוחחחח

הָיָה זֶה הַכּוֹבֵס. הוא רחץ בְּגָדִים עַל גְּדַת הַנָּהָר, בְּתוֹךְ סִיר הַכְּבִיסָה שֶׁלּוֹ. הכובס הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ בְּצַעַר וְנֶאֱנַח.

"מָה קָרָה לְךָ?" שָׁאַל קָוָואנְג. "אוח...! יֵשׁ סֶדֶק בַּסִּיר שֶׁלִּי. הַמַּיִם נוֹזְלִים מֵהַסֶּדֶק, וַאֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְכַבֵּס אֶת הַבְּגָדִים. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת?!"

"אָה!!" קָרָא קָוָואנְג. "תִּרְאֶה מָה יֵשׁ לִי כָּאן?! יֵשׁ לִי סִיר חֵמָר קַח אוֹתוֹ בְּבַקָּשָׁה!"

"בֶּאֱמֶת?! אֲבָל זֶה הסִיר שֶׁלְּךָ!"

שִׁיר-

קַח אוֹתוֹ בְּבַקָּשָׁה, קַח בְּעֹנֶג רַב

כי לסיר אַתָּה זָקוּק, זָקוּק יוֹתֵר עַכְשָׁיו.

"אַתָּה בָּטוּחַ קָוָואנְג?"

"בֶּטַח שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ!!!" אָמַר קָוָואנְג וְהִתְחִיל לָלֶכֶת. "רֶגַע! רֶגַע! רֶגַע!" קָרָא הַכּוֹבֵס "לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכְּךָ גַּם לִי יֵשׁ מַשֶּׁהוּ לתת לך! יֵשׁ לִי מְעִיל יָפֶה שֶׁכְּבָר קָטָן עָלַי וְנִרְאֶה לִי שֶׁהוּא יַתְאִים לְךָ."

"תּוֹדָה!" אָמַר קָוָואנְג תָּלָה אֶת הַמְּעִיל עַל כְּתֵפוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. וְאַתֶּם יוֹדְעִים, כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ תָּלוּי עַל הַכָּתֵף, אפשר ליצור מִן קֶצֶב כָּזֶה כְּשֶׁהוּא קוֹפֵץ עַל הַגַּב וְזֶה נִשְׁמָע בְּעֵרֶךְ כָּךְ-

טָקֶה טֵק טָקֶה טֵק...

כך הלך לו קָוָואנְג בדרך, משׂחק ומְדַלֵּג. הוּא הִמְשִׁיךְ וְעָלָה מֵהַנָּהָר וְעָבַר עַל הגֶּשֶׁר. לְּפֶתַע שָׁמַע- בָּרררר.... מִישֶׁהוּ רוֹעֵד מקוֹר בָּררררר... קָוָואנְג הִסְתַּכֵּל לְמַטָּה וְרָאָה נַעַר שֶׁיָּצָא מֵהַנהר. בְּגָדָיו נטפו מים וְהוּא רעַד מִקֹּר.

"קַח!" קָרָא קְוַונְג וּמָסַר לוֹ אֶת הַמעיל. "אַתָּה צָרִיךְ אֶת זֶה!"

הַנַּעַר לָבַשׁ אֶת הַמעיל וְהִתְחַמֵּם. "תּוֹדָה רַבָּה!" הוּא אָמַר לִקְווֹאַנְג. "אתה ממש הצלת אותי! אֲנִי רוֹצָה לָתֵת לְךָ מַתנה, אֲנִי רוֹצה לָתֵת לְךָ אֶת הַסּוּס שֶׁלִּי בְּמַתָּנָה!"

קָאווָנְג פער את עיניו ושאל- "באמת?!" הנער חייך והנהנן בראשו. קוואנג הוֹדָה לוֹ, והודה לו שוב, עָלָה עַל הַסּוּס וְדָהַר. וְאַתֶּם בְּווַדַּאי יוֹדְעִים כְּשֶׁסּוּס דוהר הַפּרסוֹת שֶׁלּוֹ נוקשות באדמה ומַשְׁמִיעוֹת קֶצֶב- טֵק, טֵק, טֵק. כָּךְ הוּא רָכַב לוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַכְּפָר. בַּכְּנִיסָה לַכְּפָר רָאָה בָּחוּר צָעִיר לָבוּשׁ בִּבְגָדִים חֲגִיגִיִּים, בגדי חתן. החתן הָיָה עָצוּב כִּי לֹא הָיָה לוֹ סוּס לְהַרְכִּיב עָלָיו אֶת הַכַּלָּה שֶׁלּוֹ. הִנֵּה. קַח אֶת הַסּוּס שֶׁלִּי! אָמַר קְוַואנְג.

שִׁיר-

קַח אוֹתוֹ בְּבַקָּשָׁה, קַח בְּעֹנֶג רַב

כי אַתָּה זקוק לסוס. זָקוּק יוֹתֵר עַכְשָׁיו.

"בְּכָל זֹאת, אַתָּה בָּטוּחַ קָוָואנְג?"

"בֶּטַח שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ!!!"

תּוֹדָה רַבָּה. .. "בּוֹא!, בוא! אַני מזמין אותך לִחֲתֻונָּה!"

כך הגיע קוואנג לסעודת החתונה. הוא אכל ושתה עם כל המוזמנים, ואז כְשֶׁרָצוּ לְהַתְחִיל בּמסיבת רִיקּוּדִים אִמָּא שֶׁל הֶחָתָן שָׁאֲלָה אֶת קָוָואנְג: "אַתָּה בְּמִקְרֶה מְתוֹפֵף עַל תֹּוף???"

"אֲנִי יָכוֹל לְתוֹפֵף עַל תֹּוף אֲבָל אֵין לִי תֹּוף" עָנָה קָוָואנְג.

"לָנוּ יֵשׁ תֹּוף!" אָמְרָה אִימּוֹ שֶׁל הֶחָתָן "אֲבָל הַמְּתוֹפֵף שֶׁלָּנוּ לֹא הִגִּיעַ וַאֲנַחְנוּ מַמָּשׁ צְרִיכִים מְתוֹפֵף, כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ וּלְהַרְקִיד אֶת כָּל הָאוֹרְחִים. אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה יָכוֹל?"

"אִם אֲנִי יָכוֹל לְתוֹפֵף עַל הַתֹּוף שֶׁלָּכֶם?! בֶּטַח שֶׁאֲנִי בָּטוּחַ"

ו...קָוָואנְג תּוֹפֵף בְּמֶשֶׁךְ כָּל החגיגה. ( תיפוף) כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה היה ברור לכולָּם שֶׁקְּווֹאֻנְג צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת הַתֹּוף. כך הלך קְוואנְג, עִם הַתֹּף שקיבל בְּיָדָיו. כל הַדֶּרֶךְ הוּא תּוֹפֵף בשמחה. כְשֶׁהִתְקָרֵב לביתו סו אן שָׁמְעָה אֶת הַקולות. הִיא יָצְאָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה- "קָוָואנְג. בן יקר! יֵשׁ לְךָ תֹּף?!"

"כֵּן אמא!"

התוף הזה אצלי כעת, שלי בעונג רב

אֲנִי שמח בחלקי שמח לי עַכְשָׁיו.

עַד כָּאן. נִפָּגֵשׁ בפַעַם הַבָּאָה לְהַאֲזִין לְעוֹד סִפּוּר מֵהַכַּדּוּר.

תּוֹדָה רַבָּה לְרַן גרסון- הַמַּקְלִיט, הַיּוֹצֵר וְהָעוֹרֵךְ שֶׁל הַסָּאוּנְד, הָאֵפֶקְטִים וְהַמּוּזִיקָה

תּוֹדָה רַבָּה לְאוקי שַׁפְרָן- עַל הַבִּימּוּי, והָעֲרִיכָה הַלְּשׁוֹנִית.

תּוֹדָה לְכָל מַאֲזִין וּמֵאֲזִינָה!

מאזינות ומאזינים, אוהבים את הסיפורים שאנו מגישים לכם בהסכת- נילי ספרי לי סיפור מהכדור?! שתפו עוד חברות וחברים בקישור לפרק.

כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בִּיצִירָה וְהַקְלָטָה שֶׁל סִפּוּרִים נוֹסָפִים לְלֹא פִּרְסוֹמוֹת וחסויות, אֲנחנו זְקוּקים לַתְּמִיכָה שֶׁלָּכֶם.

בְּתֵיאוּר הַפֶּרֶק מוֹפִיעַ קִשּׁוּר. לָחֲצוּ עָלָיו וְתַגִּיעוּ לַדַּף בּוֹ תּוּכְלוּ לִבְחור אֶת אֹפֶן הַתְּמִיכָה הַמַּתְאִים עֲבוּרְכֶם.

לְהִשְׁתַּמֵּעַ...