Rabbi Yosef Katzman δημόσια
[search 0]
Περισσότερα

Download the App!

show episodes
 
Loading …
show series
 
,יאָהרצַייט - בְּיוֹם הַמִּיתָה אֲפִילוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה A yahrzeit is commemorated on the date of a person’s passing even on the first anniversary, .וַאֲפִילוּ כְּשֶׁיּוֹם הַקְּבוּרָה רָחוֹק מִיּוֹם הַמִּיתָה and even when the burial actually took place on a much later date. :מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק לאַאַזְמוּ"ר בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן שֶׁבַע Once,…
 
:הַשֵּׂכֶל וְהַהִתְפַּעֲלוּת שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הֵם Intellect and emotional enthusiasm are two distinct realms: .עוֹלָם קַר וּמְיוּשָּׁב, וְעוֹלָם רוֹתֵחַ וּמְבוֹהָל one is cool and settled, the other is seething and frenetic. .וְזֹאת הִיא עֲבוֹדַת הָאָדָם לְחַבְּרָם לִהְיוֹת לַאֲחָדִים Man’s task is to fuse these two realms into one. .וְאָז הַבֶּהָל…
 
,דעֶר סֵדֶר פוּן טאָג הוֹיבְּט זִיך אָן מִיט מוֹדֶה אֲנִי [A Jew’s] day begins with Modeh Ani. ,אוּן דאָס זאָגט מעֶן פאַר נעֶגעֶל וואַסעֶר אֲפִילוּ בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת This is recited before washing negel-vasser, even though one’s hands are [still] impure, וואָרוּם כָּל הַטּוּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם זַיינעֶן נִיט מְטַמֵּא דעֶם מוֹדֶה אֲנִי פוּן אַ אִיד…
 
תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל לְמַעַן תִּהְיֶה, סוֹף סְעִיף הַמַתְחִיל אָמְנָם, "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם מִלִּרְאוֹת" צָרִיךְ לִהְיוֹת "לֹא יִשְׁבּוֹת יוֹמָם וָלַיְלָה מִלִּרְצוֹת [In the above text, the Rebbe makes emendations to the Hebrew wording of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.] אִמִּי זְקֵנָתִי (הָרַבָּנִ…
 
כְּשֶׁסִּיֵּים אַאַמוּ"ר הַשַּׁ"ס בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אָמַר מַאֲמַר דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִים, וְתוֹכְנוֹ מַהוּ הַדְרָן When my revered father, the Rebbe [Rashab], completed [the study of] the Talmud for the third time, he delivered a maamar of Chassidus. Its theme was: What is a hadran? בִּשְׁנַת הָאֲבֵלוּת אַחֲרֵי אִמּוֹ סִיֵּים אַאַמוּ"ר ש"…
 
,בִּפְרָט בַּזְמַן הַזֶּה אֲשֶׁר בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ אָנוּ עוֹמְדִים עַל סַף הַגְּאוּלָּה Particularly in these times, when thanks to G‑d’s kindness we stand at the threshold of the Redemption, עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל מִינֵי אִמּוּץ, לְחַזֵּק כָּל עִנְיָנֵי הַדָּת בְּהִדּוּר מִצְוָה, וְלִשְׁמוֹר אֶת כָּל הַמִּנְהָגִים מִבְּלִי לְוַת…
 
.בִּהְיוֹת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנָה לָמַד חָכְמַת הַהַנְדָּסָה וְהַתְּכוּנָה When the Alter Rebbe was nine years old, he studied geometry and astronomy. .בֶּן עֶשֶׂר — סִדֵּר לוּחַ עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה When he was ten, he composed a calendar for [the next] fifteen years. בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁנֵים עָשָׂר נִזְדַּמֵּן שֶׁלָּמַד בָּר…
 
,אַאַמוּ"ר כּוֹתֵב שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַזָּקֵן My revered father, the Rebbe [Rashab], writes that he heard it cited in the name of the Alter Rebbe ,שֶׁכָּל הַמְּחַבְּרִים עַד הַטַ"ז וְהַשַׁ"ךְ, וְהֵם בִּכְלָל, עָשׂוּ הַחִבּוּרִים שֶׁלָּהֶם בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ that all the Torah authors until, and including, the authors of Turei Zahav and S…
 
,אַ מעֶנְטשׁ דאַרף מַרְבֶּה זַיין אִין זאָגעֶן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה (זאָגעֶן תְּהִלִּים, חַזֶרְ'ן מִשְׁנָיוֹת) וועֶן אוּן וואוּ עֶר קעֶן One should verbalize “the letters of the Torah” profusely — saying Tehillim and reviewing Mishnayos — whenever and wherever he can, ,בִּכְדֵי צוּ שְׁטאַרְקעֶן דעֶם קִיּוּם הָעוֹלָם in order to strengthen the conti…
 
.מִצְרַיִם הוּא לְשׁוֹן מֵיצָר וּגְבוּל The word Mitzrayim (Egypt) is related to meitzar (“a constricting boundary”). גָּלוּת מִצְרַיִם בְּרוּחָנִיּוּת הוּא מַה שֶׁנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מַגְבֶּלֶת וּמַסְתֶּרֶת עַל הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית, עַד שֶׁנֶּפֶשׁ הָאֱלוֹקִית מִתְצַמְצֶמֶת כָּל כַּךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּקַטְנוּת וְהֶעְלֵם The spiritual counterpart of …
 
.תּוֹרָה אוֹר נִדְפַּס לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת תקצ"ז בְּקָאפּוּסט (בְּלִי הַהוֹסָפוֹת) Torah Or was first published in 5597 (1837) in Kopust, without its appendices. :הַצֶּמַח צֶדֶק בְּמִכְתָּבוֹ מִיּוֹם ג' שְׁבָט תקצ"ז כּוֹתֵב In a letter of 3 Shvat of that year the Tzemach Tzedek writes: ,סֵפֶר תּוֹרָה אוֹר הַנִּדְפָּס עַתָּה... בּוֹ מַאֲמָרִים רו…
 
אַאַמוּ"ר סִפֵּר My revered father, the Rebbe [Rashab], once related: הַדְּרוּשׁ וָאֵרָא גו' וּשְׁמִי ד' גו', הַמְדַבֵּר בְּעִנְיַן כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח (אֵינוֹ הַנִּדְפָּס בְּתּוֹרָה אוֹר) “The maamar beginning Vaeira… U’Shmi A-donai (not the one that appears in Torah Or), which explains that no [Jew] ultimately will remain estranged f…
 
אֲמִירַת תְּהִלִּים הָאָמוּר (בְּכָל יוֹם אַחַר הַתְּפִלָּה) The practice of reciting Tehillim every day after the morning prayers אֵין בָּזֶה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּין בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי‏ שְלוֹמֵינוּ שֶׁיִחְיוּ אוֹ מִתְפַּלְלֵי נוּסַח אַשְׁכְּנָז אוֹ נוּסַח פּוֹלִין, ד' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ [should be observed in all] synagogues without dist…
 
אֲנַן פּוֹעֲלֵי דִימָמָא אֲנַן “We are day-laborers.” יוֹם הוּא אוֹר, עֲבוֹדָתֵנוּ הִיא עֲבוֹדַת הָאוֹר, מאַכעֶן לִיכטִיג דִי וועֶלט בְּאוֹר תּוֹרָה [In the literature of Chassidus], “day” is a code word for “light” — and, indeed, our Divine task is a mission of light, to illuminate the world with the light of the Torah. וּמִלְּבַד כִּי צְרִיכִים ל…
 
בְּסֵפֶר הַחֲקִירָה (דֶּרֶךְ אֱמוּנָה) לְהַצֶּמַח צֶדֶק הַנִּדְפָּס — חֲסֵרִים הַרְבֵּה הֲגָהוֹת The published text of the Tzemach Tzedek’s Sefer HaChakirah, also called Derech Emunah, lacks many glosses. הַצֶּמַח צֶדֶק חִבְּרוֹ בְּיַחַס עִם נְסִיעוֹתָיו לְפֶּטֶרְבּוּרג, שֶׁשָּׁם הָיָה צָרִיךְ לַעֲנוֹת עַל כַּמָּה שְׁאֵלוֹת בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ The…
 
רַבֵּנוּ הַזָּקֵן אָמַר: אִידִישׁעֶ גַּשְׁמִיּוּת אִיז רוּחָנִיוּת The Alter Rebbe declared: The material [concerns] of a Jew are [in truth] spiritual. דעֶר אוֹיבּעֶרשׁטעֶר גִיט אוּנז גַּשְׁמִיּוּת, מִיר זאָלן דעֶרפוּן מאַכעֶן רוּחָנִיּוּת G‑d gives us material things in order that we transform them into spirituality. אַמאָל אַז עֶס אִיז לְרֶגַע נִ…
 
בְּבִרְכַּת וְלַמַּלְשִׁינִים [In Shemoneh Esreh], when reciting the blessing that begins VelaMalshinim, "מַפְסִיקִים קְצָת בֵּין “וּתְמַגֵּר" לְתֵיבַת "וְתַכְנִיעַ one should pause slightly between the words u’semager and vesachniya. מַתְאִים לְהַכַּוָּנָה, אֲשֶׁר "תְּעַקֵר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר" הֵם נֶגֶד ג' קְלִיפּוֹת שֶׁצְּרִיכִים הַעֲבָרָה לְ…
 
מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה. יוֹם הִתְוַעֲדוּת [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning and to hold a farbrengen on that day. הפטורה: הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ The haftarah [for Parshas Shmos] begins Haba’im Yashreh Yaakov (Yeshayahu 27:6-13, 28:1-13,…
 
הִסְתַּלְקוּת אַדְמוּ"ר הַזָּקֵן בִּכְפַר פְּיעֶנַא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת שְׁמוֹת תקע"ג. וּמְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בְּעִיר האַדִיץ [This date is the anniversary of] the passing of the Alter Rebbe in the village of Piena, on Motzaei Shabbos, Parshas Shmos, 5573 (1812). His resting place is in the township of Haditch. אַאַזְמוּ"ר שָׁאַל אֶת…
 
תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַתְחִיל מִי שָׂם פֶּה, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהַנִּמְשָׁל יוּבָן: "כִּי יֵשׁ בְּחִינַת מַעֲלָה" צָרִיךְ לִהְיוֹת "וְכֵן יֵשׁ מַעֲלָה [In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.] בַּאֲנָחוֹת לְבָד לֹא נִוָּשֵׁעַ Sighing alone will not…
 
הַכְרָזַת אַאַמוּ"ר בְּאַחַת הַהִתְוַעֲדוּת My revered father, the Rebbe [Rashab], once declared at a farbrengen: אָט אַזוֹי וִוי הַנָחַת תְּפִילִּין בְּכָל יוֹם אִיז אַ מִצְוָה דְאוֹרַיְיתָא אוֹיף יעֶדעֶן אִידעֶן, אָהן אַ חִלּוּק צִי אַ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, צִי אַ אִישׁ פָּשׁוּט “Just as putting on tefillin every day is a Scriptural commandment inc…
 
(:כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א פָּגַע בְּנוֹשֵׂא דְּלָיִים מְלֵאִים מַיִם. וַיֹאמַר) (The Rebbe [Rayatz] once met a watercarrier with buckets full of water and said:) אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָגט דעֶר בַּעַל שֵׁם טוֹב “When one encounters water, [he should quote the Baal Shem Tov, as follows]: אַז מ'בּאַגעֶגעֶנט וואַסעֶר זאָל מעֶן זא…
 
דעֶר מִיטעֶלעֶר רֶבִּי האָט געֶעֶנטפעֶרט אֵיינעֶם אוֹיף אַ יְחִידוּת The Mitteler Rebbe once answered [a chassid] at yechidus: אַז אֵיינעֶר רעֶדט מִיט דעֶם אַנדעֶרעֶן בְּעִנְיָנֵי עֲבוֹדָה אוּן זֵיי לעֶרנעֶן צוּזאַמעֶן, אִיז דאָס צְוֵויי נֶפֶשׁ הָאֱלֹקִית אוֹיף אֵיין נֶפֶשׁ הַטִּבְעִית “When a person discusses his Divine service with a friend and t…
 
בַּיי חֲסִידֵי חַבַּ"ד אִיז מְקוּבָּל מִדּוֹר דּוֹר, דעֶם אַלטעֶן רֶבִּי'ס אַ תַּקָּנָה, אַז אַלעֶ טאָג זאָל מעֶן לעֶרנעֶן אַ פַּרְשָׁה חוּמָשׁ מִיט פִּירוּשׁ רַשִׁ"י פוּן דעֶר וואָך סִדְרָה There is a custom among Chabad chassidim that was instituted by the Alter Rebbe and that has been passed down from generation to generation — that one should s…
 
גַּם הָעוֹלֶה לַתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חֲזַק וְנִתְחֲזֵק [Like all the other congregants,] the person who receives the [final] aliyah [at the end of any of the Five Books of the Chumash] says Chazak, chazak, venis’chazek. בַּאֲמִירַת וִיהִי נוֹעַם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ כּוֹפְלִים פָּסוּק אוֹרֶךְ יָמִים גו [At Maariv] on Motzaei Shabbos, when re…
 
מַה שֶׁנּוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לִלְמוֹד בְּנִיתְּל, שָׁמַעְתִּי מֵאַאַמוּ"ר הַטַּעַם, שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף חַיּוּת I heard from my revered father, the Rebbe [Rashab], that the reason that one customarily refrains from studying [Torah] on nittel night is to refrain from adding vitality [to the kelipos]. פַּעַם אָמַר אַאַמוּ"ר: דִי מַתְמִידִים…
 
דעֶר צֶמַח צֶדֶק האָט געֶזאָגט ר' העֶנדל'ן אוֹיף יְחִידוּת The Tzemach Tzedek once told R. Hendel [Kugel] at yechidus: זוֹהַר אִיז מְרוֹמֵם דעֶם נֶפֶשׁ “[Studying] Zohar uplifts the soul, מִדְרָשׁ אִיז מְעוֹרֵר דאָס האַרץ [studying] Midrash arouses the heart, אוּן תְּהִלִּים מִיט טרעֶרעֶן וואַשׁט אוֹיס דִי כְּלִי and [reciting] Tehillim with tears …
 
תּוֹרָה אוֹר, דִּבּוּר הַמַּתְחִיל אוֹסְרִי, סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהִנֵּה זֶהוּ, צָרִיךְ לִהְיוֹת: “וְהַעֲלָאַת נִיצוֹצוֹת שֶׁנָפְלוּ אֲפִילוּ הַבְּהֵמוֹת יִתְעַלּוּ כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִילַת [In the above note, the Rebbe makes emendations to the Hebrew text of Torah Or that have since been incorporated in all of its editions.] הַסְכֵּת וּשְׁמַע י…
 
הַסַּבָּא מִשׁפּאָלעֶ — דעֶר שׁפּאָלעֶר זֵיידעֶ — הָיָה אִישׁ נִלְהָב מְאֹד, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז עַל שְׁאָר חֲבֵרָיו תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד The Shpoler Zeide was a man of ardent feeling, more intensely so than his colleagues, the other disciples of the Maggid of Mezritch. בְּבִיקּוּרוֹ בְּלִיאַדִי אֵצֶל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — שְׁנַת תקס"ט אוֹ …
 
כְּשֶׁמַּעֲמִידִים פַּנָס — מִתְקַבְּצִים הַחֲפֵצִים בָּאוֹר, כִּי אוֹר מַמְשִׁיךְ — לִיכטִיגקַייט צִיהט צוּ When a street lamp is erected, all those seeking light gather around, for light attracts. Text and Translation courtesy of Sichos in EnglishΑπό τον Rabbi Yosef Katzman
 
בִּשְׁנַת תרמ"ח נִבְחַר אַאַמוּ"ר לְגַבַּאי דְחֶבְרָה קַדִישָׁא In 5648 (1887), my revered father, the Rebbe [Rashab], was elected gabbai of the Chevrah Kaddisha (holy society). וּכְפִי הַמִּנְהָג, הוֹבִילוּ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בְּלִוְיַת עַם רַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת Following the local custom, he was escorted by a large number of townsmen to t…
 
דעֶם מעֶנשׁעֶנס לעֶבּעֶן אִיז תָּלוּי אִין דעֶם אֲוִיר וואוּ עֶר געֶפִינט זִיך A person’s life depends upon the air around him: אָהן אֲוִיר קעֶן מעֶן נִיט לעֶבּעֶן, אוּן אִין וואָס פאַר אַ אֲוִיר מעֶן לעֶבּט אַזאַ לעֶבּעֶן אִיז דאָס without air one cannot live. Moreover, the kind of air in which one lives determines the quality of one’s life. וועֶן…
 
תַּעֲנִית, סְלִיחוֹת, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ [The Morning Service on this] fast day includes Selichos and Avinu Malkeinu. מַעֲנֵה הַצֶּמַח צֶדֶק עַל יְחִידוּת: כְּתִיב יַעֲזוֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו גו In response to a question raised at yechidus, the Tzemach Tzedek once explained: “It is written, ‘Let the wicked man abandon hi…
 
נְהִיגִין בְּנוּסַח עָלֵינוּ לוֹמַר: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וְלָרִיק In the prayer beginning Aleinu, the wording that we customarily follow is, “…for they bow down to vanity and nothingness.” וְגַם בִּתְּפִלַּת מוּסָף דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמְרִים כֵּן This version is also used in the Mussaf prayers of Rosh HaShanah. וּמְדַיְּיקִים שֶׁלֹּא לוֹ…
 
הַצֶּמַח צֶדֶק צִיוָּה אֶת כָּל הַמְלַמְּדִים שֶׁלָּמְדוּ עִם נְכָדָיו הַקְּטַנִּים, אֲשֶׁר, מִלְּבַד לִמּוּדִים הָרְגִילִים, יִלְּמְדוּ עִמָּהֶם פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת (פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט) שֶׁל סֵדֶר הַתְּפִלָּה The Tzemach Tzedek instructed all the tutors of his young grandchildren that in addition to the regular studies, they should also teach the…
 
הַשִּׁעוּר לְהִפָּטֵר מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר The appropriate amount [of time needed] to free oneself from [the punishment of] chibut hakever (“purgatory of the grave”) הוּא, שֶׁחֵלֶק שִׁשִּׁי מֵהַמֵּעֵת-לְעֵת יֹאמַר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, תְּהִלִּים כו is to spend a sixth of one’s day reciting the letters of the Torah, Tehillim and the like. לִזְכּוֹת ל…
 
כְּתִיב דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם It is written: “Know the G‑d of your father and serve Him wholeheartedly.” כִּי כָּל עִנְיַן יְדִיעָה וַהֲשָׂגָה אֲפִילוּ בְּעִנְיָנִים הַיוֹתֵר עֲמוּקִים, צָרִיךְ לָבוֹא בַּעֲבוֹדָה For every concept that is known and comprehended, even the very deepest, must find expression in Divine serv…
 
וועֶן מָשִׁיחַ וועֶט קוּמעֶן, וועֶט מעֶן זעֶהן דִי מַעֲלָה פוּן הוֹדָאָה אוּן תְּמִימוּת When Mashiach comes, we will appreciate the distinctive quality of hodaah [i.e., acknowledgment of G‑d and belief in Him] and temimus — artless sincerity, וואָס אַלעֶ גְלוֹיבּעֶן בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה אִין גָ-ט בָּרוּךְ הוּא אוּן אִין זַיין תּוֹרָה וּמִצְוֹת the…
 
נְשִׂיאֵי חַבַּ"ד פְלעֶגְן מַעֲבִיר זיַין אֵיין פַּרְשָׁה אָדעֶר צְוֵויי דאָנעֶרְשׁטאָג בַּיינאַכט אוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי The Rebbeim of Chabad [would fulfill the obligation to review the weekly Torah portion twice in the original and once in the Aramaic translation in the following manner. They] would review one or two aliyos on Thursday night. פְרַ…
 
בְּתּוֹרָה אוֹר, בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל תָּנוּ רַבָּנָן מִצְוַת נֵר חֲנוּכָּה, “כִּי אֵין כְּדַאי כָּל הַדִּינִים" צָרִיךְ לְהְיוֹת “כִּי כְּדַאי כָּל הַדִּינִים שָׁם בֵּאוּר לְדִבּוּר הַמַּתְחִיל רָנִּי וְשִׂמְחִי סְעִיף הַמַּתְחִיל וְעַתָּה נָבוֹא, “שֶׁהוּא פְּנִימִית אֲרִיךְ אַנְפִּין" צָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁהִיא פְּנִימִית אֵין סוֹף [In the above …
 
"מִלְחֶמֶת הַיְוָנִים הָיְתָה “לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחוּקֵּי רְצוֹנֶךָ The campaign of the Greeks was intended “to make [the Jews] forget Your Torah and have them violate the decrees of Your will.” וּכְמַאֲמָר (בראשית רבה פרשה ט"ז) כִּתְבוּ כו' שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל In the words of Bereishis Rabbah, ch. 16[:4…
 
נוֹהֲגִים אֲשֶׁר הַיָּחִיד מְבָרֵךְ - בְּהַלֵּל - תְּחִלָּה וָסוֹף גַּם בְּיָמִים שֶׁאֵין גּוֹמְרִים בָּהֶם אֶת הַהַלֵּל It is customary when reciting Hallel without a minyan to say the blessing at the beginning and end, even on those days when the full Hallel is not recited. "הַנּוּסַח שֶׁאוֹמְרִים הוּא: יְהַלְלוּךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ,…
 
דִי עֲבֵירוֹת פוּן דִי אִידעֶן (אִין דעֶר צַייט פוּן דִי יְוָנִים) זיַינעֶן געֶוועֶן: In the Hellenistic era, the Jews sinned by דאָס חַבֶרְ'ן זִיך מִיט דִי יְוָנִים, לעֶרנעֶן זיֵיעֶר קוּלְטוּר, חִלּוּל שַׁבָּת וּמוֹעֵד, עֶסעֶן טְרֵפוֹת, נִיט הִיטְן דִי אִידִישׁעֶ טַהֲרָה fraternizing with the Greeks, studying their culture, desecrating Shabbos and…
 
הַנָּהוּג אֵצֶל הַצֶּמַח צֶדֶק, כִּי בְּאֶחָד מִלֵּילֵי חֲנוּכָּה הָיוּ עוֹשִׂים כְּעֵין פאַרבְּרֵיינגעֶן עִם בְּנֵי הַבַּיִת, וְהָיוּ בָּאִים גַּם כַּלוֹתָיו, וְנִקְרָא לאַטקעֶס אָוועֶנט On one of the evenings of Chanukah, the Tzemach Tzedek would customarily hold a kind of farbrengen with the members of his family, including his daughters-in-law.…
 
בַּמַּאֲסָר הַשֵּׁנִי שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן — בִּשְׁנַת תקס"א — לֹא יָשַׁב בִּתְפִיסָא וּמַאֲסָר כָּבֵד כְּבָרִאשׁוֹנָה During the Alter Rebbe’s second incarceration, in 5561 (1800), the conditions of his confinement were not as harsh as they had been the first time. אֲבָל הַמַּלְשִׁינוּת הָיְתָה כְבֵדָה יוֹתֵר, כִּי עִקָּר הַהַלְשָׁנָה הָיָה עַל …
 
מְבָרְכִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת. אֲמִירַת כָּל הַתְּהִלִּים בְּהַשְׁכָּמָה [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to recite the entire Book of Tehillim early in the morning שיעורים חומש: וישב, שביעי עם פירש"י תהלים: קי, מה... לא שכחתי תניא: פרק ב. ונפש... בראשית יוֹם הִתְוַעֲדוּת [On Shabbos Mevarchim, it is our custom] to hold a farbrengen on that…
 
שיעורים חומש: וישב, שישי עם פירש"י תהלים:" קיט, אשרי...מצותך מאד תניא: והא דאמרינן... להתייהר כו אַאַמוּ"ר הָיָה מַדְלִיק נֵרוֹת חֲנוּכָּה בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב My revered father, the Rebbe [Rashab], would kindle the Chanukah lights between the Afternoon Service and the Evening Service. וְלֹא הָיָה מְדַיֵּיק בְּפֶתַח שֶׁיִּהְיֶה מִדָּרוֹם לְצָפו…
 
(הֶמְשֵׁךְ). בֵּאוּר ג' הַפְּסוּקִים — לְכוּ נְרַנְנָה — עַל פִּי מִדָּה מְמוּצַּעַת מִדַּת כָּל אָדָם (In continuation:) To explain the three verses beginning Lechu neranenah in a way that is meaningful to everyone: מִיטְוואָך, אַז מעֶן הוֹיבְּט אָן טְראַכְטעֶן וואוּ וועֶט מעֶן נעֶהמעֶן אוֹיף שַׁבָּת, הֵן בְּפַּשְׁטוּת אוּן הֵן מִיט וואָס וועֶט מע…
 
שיעורים חומש תהלים תניא מִשִּׂיחוֹת אַאַזְמוּ"ר — אֱלוּל תּרל"ה From a talk of my revered grandfather, the Rebbe [Maharash], in Elul, 5635 (1875): ג' יָמִים קוֹדֶם הַשַׁבָּת הוּא הֲכָנָה לְשַׁבָּת The three days preceding Shabbos are a preparation for Shabbos. אוֹיף שַׁבָּת זאָגט עֶר אִין זֹהַר דְּמִינֵּיהּ מִתְבָּרְכִין כּוּלְהוּ יוֹמִין With rega…
 
שיעורים חומש: וישב, שלישי עם פירש"י תהלים: קו-קז תניא: אך ביודעיי ... את ה' וגו' אכי"ר מִתַּקָנוֹת כְּבוֹד קְדוּשַׁת אַדְמוּ"ר שְׁלִיטָ"א One of the practices instituted by the Rebbe [Rayatz] is לֵאמֹר בְּכָל בֹּקֶר אַחַר הַתְּפִלָּה — וְגַם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים — תְּהִלִּים כְּפִי שֶׁנֶּחֱלַק לִימֵי הַחֹדֶשׁ…
 
Loading …

Οδηγός γρήγορης αναφοράς